כללי

וזה״פ – הועדה לזכויות הפרט. מאת: אילה סיגר

שלום לך, חברת קהילה.

תדעי שאני מאמינה בך.

מאמינה שאת מסוגלת לנהל את עצמך,

מאמינה שאת מסוגלת לנהל את זמנך.

מאמינה שתיקחי אחריות בשתי ידייך,

שתיקחי אחריות על חייך.

 

תממשי את החופש שלך.

 

חברת קהילה, בואי נשב.

בואי נקבע ביחד חוקים,

שיאפשרו גם חופש לאחרים.

כי החופש שלך הוא יקר מזהב,

וגם של אותו חבר קהילה ששוכב על הגב,

כי פה זה בית של כולנו,

אז בואי נלמד איך לחיות בו יחדיו.

 

חברת קהילה,

אני מבינה.

אני לא שופטת אותך.

אני לא כועסת עלייך,

ופה זו ההזדמנות שלך לקחת אחריות על מעשייך.

בואי ספרי לי, מה קשה לך?

מה יעזור לך?

אני יודעת שאת מסוגלת אחרת,

כי הכל תלוי בך.

 

חברת קהילה, הכל בסדר.

זה תהליך,

מסלול ארוך ואין לו תדריך.

אולי תוכלי לעזור גם לי,

כי גם אני,

עדיין לומדת את המסלול שלי.

וכולנו פה בנות אדם,

לכולנו פה יש מעצורים.

כולנו עדיין לומדות להבין,

את הגבולות שלי ושל אחרים.

 

ועכשיו, איך זה נראה בפועל?

 בכל בוקר בשעה 9:30 מתכנסת ועדה שמטרתה לתת מענה לדיווחים של חברי/ות קהילה לאחר שנתקלו בפגיעה בחופש, הנובעת מחוסר היענות לחוקים השומרים עליהם/ן ועל בית ספרם/ן.

הועדה מורכבת מפקיד/ה, מינימום שלושה תורנים/ות (בשכבות גיל שונות במטרה לייצג את נקודת המבט של כלל הגילאים בבית הספר) ואיש/ת צוות.

הדיווח מוגש באמצעות טופס הנקרא טופס תביעה הנגיש לכל חברי/ות הקהילה.

 הועדה עוברת על כל תביעה בנוכחות הנתבעים/ות ומנתחת אותה עד הבנת הסיפור המלא, מבלי לפספס אף פרט. התהליך לרוב כולל קריאה לעדים/ות, לתובעים/ות, והכל כדי לאפשר את גילוי האמת והצדק.

כשהועדה מגיעה למסקנות, היא עוברת להגדיר האם ועל איזה חוקים אותו/ה חבר/ת קהילה עבר/ה.

לאחר שנקבעו החוקים הללו, הועדה אחראית לקבוע החלטה לביצוע, שתאפשר לחבר/ת קהילה לקחת אחריות, ותשמור על שאר חברי/ות הקהילה מפגיעה נוספת. בקבלת ההחלטה הועדה מתייחסת למספר הפעמים שאותו/ה חבר/ת קהילה עבר/ה על החוק ונמצאת בשיח משותף איתו/ה על כוונתו/ה ומה יוכל לעזור לו/ה בהתקלות עתידית עם מצבים דומים.

ולסיום, חבר/ת הקהילה חותמ/ת שהו/יא מסכימ/ה עם החלטה הועדה, מבינ/ה את החוק שעליו הו/יא עבר/ה ואת ההחלטה שעליו/ה לבצע, או לחלופין מגיש/ה ערעור.

היי 🙂 שמי אילה, בת שירות שמתנדבת בסאדברי כפר סבא בתפקיד אשת צוות וכרגע אחת מפקידות וזה״פ הפעילות בבית הספר. יחד עם זאת אני בוגרת סאדברי ירושלים, שהווה לי בית במשך שמונה שנים.

עבורי וזה״פ תמיד אפשר תחושת ביטחון ואמון מלא בעצמי ובאחרים, נתן לי את הכוח לשמור על עצמי, על הסביבה שלי ועל קירות ביתי, לימד אותי גבולות וכבוד הדדי ואת כל זה בדרכי שלי בלי התערבות, שיפוטיות וכפייה.

אני מקווה שהמאמר הזה פתח עוד חלון קטן להצצה על המודל המשונה והמדהים הזה שנקרא סאדברי.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *