כללי

על למידה בסאדברי

19 שנים בהן אני חיה, ומתוכן 5 שנים של חינוך ביתי ו8 שנים כתלמידת סאדברי, באמת חשבתי שאין תחום שעוד לא נחשפתי אליו.
כי מה קורה כשנותנים מרחב לאנשים לעשות הכל?
כל אחד מבטא את עולמו,
וואוו, כמה שהעולם רחב.
אחת אוהבת לכתוב שירים.
אחד אוהב לצלם חיות בר.
אחת אוהבת ספורט.
אחד יודע לעשות ביטבוקס.
עוד מישהי אוהבת לשיר,
ועוד מישהו אלוף הארץ ביויו.
חבר וחברה יושבים ומדברים על אופנה.
הקבוצה הזאת מנגנת כל היום,
והחבר'ה האלה אוהבים לשחק משחקי מחשב יחד.
אז מה עוד לא ראיתי?
הגעתי לסאדברי כפר סבא וחשבתי, איך אצליח להתחיל קשר אישי? להכיר באמת ולפתח שיחה?

והנה הגיע יום אחד, ישבתי עם ילד והוא שלף חפיסת קלפים –
 "קוראים לזה מג'יק, רוצה שאלמד אותך?"
"כן"
ושם זה התחיל. למדתי לשחק מג'יק והופתעתי לגלות שאני ממש נהנית!
מה הקלף הזה עושה? אם אתקוף עכשיו את היריב, אצליח להגן על עצמי כשיגיע תורו? האם כדאי לי לחסום או לספוג נזק? באיזו חפיסה אני יותר אוהבת להשתמש?
התחלתי לקלוט את זה, ומידי יום הגיעו עוד אנשים: "את יודעת לשחק מג'יק?"
מצאתי את עצמי מדברת, צוחקת ומשחקת עם בדיוק אותם תלמידים שלא ידעתי בהתחלה איך לגשת אליהם,וזה לא עצר שם.
"יש שיעור די אנד די בבית ספר".
אנחנו יושבים מסביב לשולחן ומתחילים הרפתקה – קסמים, מפלצות, מלכים, מכשפות. ויצרנו דמויות עם תכונות מיוחדות-
"אני בת מחצית סיירת"
"אני עורק לוחם"
אנחנו צריכים  להשיג את השרביט! אבל איך נמצא אותו?
ופתאום תוקפים אותנו, איך נתקוף חזרה?
ומה נעשה אם ימצאו את המחנה שלנו?
התחלנו להיפגש מחוץ לדי אנד די, שנוכל להתכונן ולבוא מוכנים.
"אני קשתית אז אתחבא גבוה בעצים"
"ואני גנב אז אהיה בין השיחים"
"אטיל כישוף מקרוב, אז תחפו עליי מאחור, טוב?"
הדמיון מתרחב עוד ועוד … דרושה התמודדות עם מצבים שלא הכרנו ואנחנו לומדים לשתף פעולה.
מי ידע שזה כל כך כיף … ולאט לאט אני מכירה עוד ועוד חברי וחברות קהילה.
ובאותה סיטואציה, כשאותו ילד הציע ללמד אותי מג'יק, לא היה לי מושג שאלמד כל כך הרבה: על עולם הפנטזיה, על עצמי ועל כל אותם חברי קהילה שחלקו איתי את ההנאה והידע שלהם.
ומכאן המסקנה שלי, שכל אדם בחיי הווה לי מורה.
ולא רק למג'יק או לדי אנד די,
הווה לי מורה לחיים עצמם.
לימד אותי תקשורת בין אישית, איך לכבד ולקבל כבוד בחזרה. איך לשאול שאלות ולמצוא תשובות. איך להתנהל בסובלנות ולהקשיב. איך לקחת שיקולים ולהתייחס לכל החלקים, איך להנות מהדברים הקטנים בחיים, מה זאת חברות ואיך להתמודד כשאני נפגעת ולקום חזרה.
זו רשימה שאין לה סוף,
והשיעור שלי לעולם לא נפסק,
וזה וואחד שיעור אינטנסיבי …
כי איזה שיעור מכין אותך לחיים יותר מהחיים עצמם?
קפצנו לים כדי ללמוד לשחות,
ויגיעו גלים, יכנס לנו קצת מלח לפה וזה לא כזה נעים.
אבל אנחנו כל הזמן משתפרים,
ונהנים מהרגעים שאנחנו צפים על הגב
עם השמש לפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *