בית ספר דמוקרטי חופשי כפר סבא חינוך פתוח

הזמנה לשיח חינוך

Posted on Posted in כללי

איך אני מציעה לבחור שיטת חינוך לילדים שלנו?

כיצד אני בוחנת את הערכים של חינוך משמעותי לילדנו?

היכן אני יכולה למצוא בית לחינוך כזה?

מתוך הרצאת ה"אלמנט" של סר קן רובינסון:

"…הרבה אנשים לא נהנים ממה שהם עושים למחייתם, אתם אולי חלק מהם. אני מכיר כל מיני אנשים שלא אוהבים את מה שהם עושים, אולי הם טובים בזה אך, למעשה, הם יותר מחזיקים מעמד במה שהם עושים, מאשר אוהבים זאת.

אבל אני פוגש גם אנשים שמאוד אוהבים לעשות את מה שהם בחרו. למעשה, אם אשאל אותם: למה שלא תעשה משהו אחר? הם יסתכלו עליי כאילו השתגעתי. זה מי שאני, זה לא מה שאני עושה, זה מגדיר אותי, אני כימאי, אני שף, אני מורה. בשביל זה אני חי.

אתם בוודאי יודעים על מה אני מדבר. הם חיים את האלמנט שלהם, בתחושה של 'אני הכי אותנטי, הכי נוח לי כאן!'.

סיפור אינדיאני:

2 דגים צעירים שוחים עם הזרם בתוך הנהר והנה מולם דג זקן שוחה בכיוון ההפוך. הזקן מהנהן לעבר השניים בברכת בוקר טוב, ושואל: איך המים? הדגים מהנהנים חזרה. בהמשך דרכם אחד הדגים הצעירים שואל את חברו – על איזה מים הוא מדבר? וחברו עונה לו: אין לי מושג!

אנשים שמגשימים את ייעודם, זה כל כך מובן מאליו עבורם עד שהם לא מפרידים זאת מעצמם!

רוב האנשים לא שם.

אני מאמין שלכולנו יש את הפוטנציאל להיות שם!

שמתי לב שאחת הסיבות לכך שאנחנו לא שם זה החינוך.

מכיוון שמערכות החינוך שלנו לא מתבססות על מגוון מקיף של יכולות ואינטיליגנציות, אלא על נתיב צר מאוד של יכולת מאוד ספציפית, זה גורם לנו לפתח את המושג נורמליות, וכתוצאה מכך אנו מתייגים בתוויות את אלו שמתרחקים מלקיים את הנורמלי…"

 

בחרתי לצטט את סר קן רובינסון כדי להמשיך אותו ולדבר על הערכים שאני רוצה שיהיו כשאני בוחרת חינוך לילדיי.

הערך הראשון – שלכל ילד תהיה אפשרות ונגישות להכיר את מה שמתאים לו באופן אישי. לפגוש את הדרך בה הוא לומד הכי טוב, ולפגוש את מה שהוא נמשך אליו ואוהב אותו ומגדיר את מי שהוא.

כרגע במוסדות החינוך הרגילים, בגדול, יש שיטה אחת שאמורה להתאים לכולם. שיטה זו כוללת לדוגמא: ישיבה ממושכת, יכולת ריכוז מאוד מסויימת, מבחנים / ציונים, מקצועות ספציפיים, דרכים ספציפיות לפתרון בעיות.

הערך השני – לילד יש אפשרות לגדול בסביבה שמאמינה ביכולת הטבעית שלו ללמוד ולבחור בתחומים המעניינים אותו, עם האמון המלא כי ילדים יודעים בעצמם מה טוב עבורם !

כרגע במערכות החינוך הרגיל הילד מאוד פאסיבי. הוא נמצא בעמדה של ספיחה ללא בחירה וללא חופש לומר את דעתו ואם הוא בוחר להתנהג באופן שונה ממה שמקובל זה דורש טיפול בילד.

ערך שלישי – לאפשר לילד לחוות הצלחות / טעויות / כשלונות אורגניים, טבעיים (כי זה חלק מהחיים והיותנו בני אדם). כך הוא לומד וצומח מהם (כדוגמת תינוק שנופל וקם הרבה פעמים עד שמתחיל ללכת. אין לו תחושת כשלון והוא לא אומר לעצמו אני בחיים לא אצליח…).

לעומת, כשלונות במבחנים, כשלונות ביכולות הקשבה וכו' שמגדירים את הילד כלא מוצלח ובעייתי.

ערך רביעי – מקום בו אפשר ליצור קשרים מעמיקים, ויש מספיק זמן לכך. מקום בו אפשר ליצור חברויות. לקבל השראה מאנשים הסובבים אותך בין אם הם בני גילך, צעירים או מבוגרים ממך, ילדים או מבוגרים.

היום, במערכות, הילדים הסובבים אותי הם בדרך כלל רק בני גילי. אין לי זמן לקשור קשרים משמעותיים בהפסקות הקצרות. המבוגרים נכנסים רק בתפקיד של מורה / אנשי סדר ומשמעת. גם כששומעים על מורים שמנסים לפגוש את הילדים בגובה העיניים הטיעון הכי נפוץ לקושי לעשות זאת הוא שאין זמן.

ערך חמישי – מקום המאפשר לילד/ה או לנער/ה המתבגר/ת לשחק, לפתח הנאה ויצירתיות במה שאני עושה. לחוות את התחושה שאני יוצרת את חיי, חיי הם באחריות שלי.

זאת לעומת הערך של ציות/ שקט תעשייתי ולעשות בעיקר מה שכולם עושים, גם כשזה לא מדוייק עבורי.

 

אז זה מה שאנחנו עושים בחוגי בית. מדברים על ערכי החינוך המשמעותי, מכירים את גישת דמוקרטי סאדברי וכיצד היא מאפשרת לערכים האלו להתקיים. פוגשים תלמידים, אנשי צוות, בוגרים של בתי ספר סאדברי בארץ כדי לשאול, להבין לעומק, ולהיפתח לחופש בחירה עבורנו ועבור ילדנו.

אז בואו – גם בתור סבתא, אמא, ילד, איש חינוך או סתם מסקרנות