סאדברי בשרון, בתי ספר דמוקרטי, חינוך פתוח חופשי ל ילדים מאושרים

איך לגדל ילדים מאושרים

Posted on Posted in כללי

כהורים, כאשר אנחנו נשאלים מה אנחנו באמת רוצים עבור הילדים שלנו, רובנו מבקשים שהם יגדלו להיות אנשים מאושרים.
לגבי מה הופך אדם למאושר – פה התשובות כבר תהיינה רחבות יותר: עושר, השכלה, בטחון עצמי, קריירה משגשגת, לאהוב את העבודה… 

 

גדלנו להאמין שיש דרך מאוד מסוימת להשיג את הדברים הללו, והיא עוברת דרך בית הספר, תעודת בגרות ואקדמיה

הוכח כבר שההשפעה העיקרית על נפש האדם היא הבית שבו הוא גדל. 
עם זאת, הילדים מבלים חלקים נכבדים משעות יומם בבית הספר וההשפעה שלו איננה נגמרת כאשר הילדים יוצאים את פתח בית הספר בתום יום הלימודים. שיעורי הבית, התכוננות למבחנים, דרישות המורים וההורים, כל אלו שמים חותם גדול ומשמעותי על ההתפתחות הרגשית ואפילו הפיזית של הילדים.

ואולם, ההסתכלות צריכה להיות הפוכה. תקופת הילדות יכולה להיות זו שבה החוויה העיקרית היא כזו של חופש, אמון, ביטחון. דרך הכוחות האלו, הילדים מוצאים את דרכם, את הכוחות האלו בעצמם. 
ישנה תפיסה כזו, לפיה אנחנו צריכים לייצר או לספק מכשולים לילדים, כדי שילמדו להתגבר. כמה פעמים שמעתם, או אמרתם בעצמכם, את המשפט: "החיים הם שדה קרב והילדים צריכים ללמוד להילחם!"? . אבל המכשולים קיימים. מדוע עלינו להציב אתגרים מלאכותיים? החיים עצמם מלאי משוכות וקשיים שכולנו, בכל גיל, צריכים לעבור. הדרך הטבעית תזמן לילדים בדיוק את ההרים שהם יכולים לטפס עליהם
למעשה, כל אחד מאיתנו, גדול או קטן, מזהה את המכשול שעומד בפניו כשהוא בשל לכך. 
מה שקורה היום, שלא כדרך הטבע, הוא שאנחנו מעמידים בפני ילדינו מכשולים גדולים מדי, כשהם אינם בשלים אליהם ובמקום "לחשל" אנחנו מייצרים חוויות של תסכול, אכזבה, שבירת הביטחון, איבוד האמון.

אנחנו ממשיכים לתפוס את הצורך בבתי הספר כפי שעשינו בילדותינו, כפי שעשו הורינו, והוריהם לפניהם. 
בתי הספר הקונבנציונאליים, הנפוצים בארץ ובעולם, הם שריד של המהפכה התעשייתית ועל אף שעברו גילגולים, התפתחו והפכו אנושיים יותר, הם עדיין ערוכים ומכוונים למלא שני צרכים עיקריים: לספק מקום מוגן לילדים בזמן שהוריהם יצאו לעבודה ולהקנות ידע באופן שיטתי, מדיד ואינטרסנטי.
פיטר גריי, תמצות ההיסטוריה של החינוך

חלפו 200 שנים ואנחנו מוצאים את עצמנו בעידן חדש לגמרי, עידן המידע, בו הצרכים מבית הספר הינם שונים בתכלית. שוק העבודה בשנת 2030 ואפילו 2020 ואפילו כיום דורש איכויות אחרות לחלוטין מאלו אשר נדרשו ממפעילי המכונות של שנת 1800. כיום נדרשות יזמות, יצירתיות, תקשורת בין אישית, חשיבה ביקורתית, שליפת מידע, שימוש בטכנולוגיה כפי שמתאר עמי וולנסקי, לשעבר המדען הראשי במשרד החינוך ואת אלו ניתן להשיג באופנים שונים מהותית ממה שאנו רגילים ומכירים. 

מה כל זה אומר? 


אם נעשה לרגע זום אאוט ונתבונן על התמונה הגדולה שהיא החיים של הילד הפרטי שלנו, נראה שהיא או הוא שלמים כפי שהם. 
בבסיסם, בגרעין שלהם, הם מאושרים. 
הגרעין כבר מכוסה בכל כך הרבה שכבות של ציפיות מעצמם ומאחרים, בתחושות עצמיות של אכזבה, חוסר מסוגלות, לחץ… 

מה צריך על מנת לעזור לילדנו לנקות את השכבות ולתת לגרעין לנבוט?
צריך לחשב מחדש את סדרי העדיפויות שלנו כהורים. מה באמת חשוב ולמה הילדים שלנו באמת זקוקים מבית הספר.
ראשית, עלינו להכיר בעובדה שלילדים יש זכות להיות מאושרים כבר עכשיו!

הם לא צריכים לחכות עד גיל 18 כדי להפוך לבוגרים האלו שאנו מבקשים מהם להיות.
שנית, עלינו להצטנע מספיק בכדי להודות שאיננו יודעים באמת מה נכון לילדינו, לאן פניהם מועדות. עלינו לצעוד מעט אחורנית ולאפשר להם לעשות את דרכם-הם בעולם, לגלותה בכוחות עצמם. 

אז מה כן לעשות?


אם ראינו למעלה שכבוגרים, ילדינו יזדקקו לאיכויות אחרות לחלוטין מאלו שבית הספר המסורתי מכין אותם אליהן, הרי שיקל עלינו להרפות מהתפיסות הישנות, שמתגלות כלא רלוונטיות. 
וכשנרפה, נוכל לראות את האיכויות שכבר חיות בילדים, איכויות מולדות כמעט: סקרנות, רצון להשתייך, רצון לתרום, יכולות למידה אינסופיות
כל שעלינו לעשות, למעשה, הוא לסמוך על הילדים, על האיכויות האלו, הקיימות בהם ולתת להם את החופש לגלות את  עצמם דרך האיכויות האלו. 
עלינו ליצור או לספק להם מקום שבו הם יוכלו לשמוע את קולם-עצמם, להשמיע אותו בלי פחד; להרגיש משמעותיים, מועילים, יעילים; להעמיק ולהתעמק ביצירת קשרים חברתיים, ללמוד תקשורת בין אישית

וכל האמור כאן מתייחס לכל הילדים כולם, לאו דווקא לאלו החווים קשיים מיוחדים בבית הספר. 

רוצים לשמוע איך עושים זאת בבית ספר סאדברי, כבר חמישים שנים?